כל בעל עסק יודע שעל מנת לנהל אותו בצורה נכונה, בראש רשימת הדברים שיש לעשות והחשוב ביותר הוא להוציא רישיון עסק. מדובר באחת הרגולציות המשמעותיות ובעלות ההשפעה שיש למדינה, שבאמצעותה יכולים גופים ממשלתיים לאשר ולפקח על הפעילות וההתנהלות הסביבתית והבטיחותית של עסקים מקומיים ובין-לאומיים.
אך לא משנה כיצד מתבצע תהליך הוצאת רישיון העסק, חקיקת רישוי העסקים בכל המדינה מהווה אישור לפעילותו התקינה של העסק ומטרתה להיטיב הן עם בעל העסק והן עם הציבור. רישיון העסק מסייע בשמירה על בריאות הציבור, על הביטחון, על הבטיחות ועל איכות חייהם של התושבים והעובדים, ובמקביל מוודא גם שהעסק עומד בתקנות החוק הנדרשות.

בישראל רישיון העסק ניתן מתוקף חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. חוק זה מסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות שמגדירות אילו עסקים הם טעוני רישוי, כלומר, מחויבים בהוצאת רישיון עסק, ואילו עסקים יכולים להתנהל ללא רישיון מחייב.
לשם עיגון הנושא, פורסם בשנת 2013 צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) ובו מפורטת רשימת העסקים והפעילויות שיש להנפיק בעבורם רישיון עסק.
אבל חוק רישוי העסקים על שלל התקנות והצווים שלו הוא חוק ישן ועלה הצורך לעדכן ולהתאים אותו לחיים במאה ה-21. לשם כך עבר החוק שתי רפורמות משמעותיות ותוקנו מספר חקיקות משנה שלו.

תיקון 27 לחוק רישוי עסקים: 

הרפורמה הראשונה הייתה בשנת 2010, אז חוקק תיקון מספר 27 לחוק שהחיל הקלות שונות לעסקים, ובהן המעבר לרישיונות תקופתיים, כלומר, לרישיונות בעלי תוקף של מספר שנים קבוע; החלת מסלול מזורז לקבלת רישיון עסק; מתן אפשרות להגיש השגה על החלטה לגבי רישיון העסק; והחשוב מכל, חובת גיבוש מפרטים אחידים, כלומר שלכל סוג עסק או פעילות יהיה מפרט זהה שיכיל מבנה ורשימת דרישות אחידה של כלל נותני האישור, קרי הגופים הממשלתיים האחראים על מתן אישור לחלק הרלוונטי ברישיון העסק – המשרד להגנת הסביבה בתחום איכות הסביבה, משטרת ישראל לגבי ביטחון ושלום הציבור, זרוע העבודה במשרד העבודה בתחום בטיחות וגיהות העובדים והמבקרים, משרד החקלאות שמתייחס לבריאות בעלי החיים ולמניעת זיהום מקורות מים, משרד הבריאות שאחראי על בריאות הציבור ועל התברואה והרשות הארצית לכבאות והצלה בתחום כיבוי האש.

בשנת 2012 אושר תיקון לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000, שהיווה מעין השלמה לתיקון מספר 27 ושיישם את הוראותיו בשטח. כשנה לאחר מכן, בשנת 2013, פורסם צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) שפירט רשימה של כ-180 פעילויות ועסקים שנדרש עבורם רישיון עסק, ובנוסף לכך, גם חילק את אותם עסקים ל-10 קבוצות עיקריות:
1. בריאות, רוקחות וקוסמטיקה
2. דלק ואנרגיה
3. חקלאות ובעלי חיים
4. מזון
5. מים ופסולת
6. מיחזור ושונות
7. עינוג ציבורי, נופש וספורט
8. רכב ותעבורה
9. שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת
10. תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים:

הרפורמה החשובה האחרונה של החוק (לעת עתה) בוצעה בשנת 2018 וכללה את תהליך הרישוי המקובל היום, כלומר, החלת רישוי דיפרנציאלי שמבחין בין עסקים בעלי פעילות פשוטה, פעילות בינונית ופעילות מסוכנת וקובע עבור כל סוג פעילות כזה מסלול רישוי מתאים. למשל, עסקים שאינם מורכבים יכולים לקבל רישיון עסק על ידי חתימה על תצהיר בלבד.

עוד מתייחס התיקון לנושא המפרטים האחידים שלא חלה בו התקדמות משמעותית מאז הרפורמה הקודמת של שנת 2012. על פי התיקון הנוכחי יש לפרסם מפרטים אחידים עד תחילת שנת 2023 לכל סוגי העסקים (מלבד חריגים שיאושרו על ידי שר הפנים).

תיקון 34 כולל גם חידוש אוטומטי של תוקף רישיון העסק, אם אין התנגדות של נותני האישור, והגברת האכיפה והפיקוח, לדוגמה, הטלת אחריות על נושאי משרה ספציפיים בעסק והגדלת כמות העבירות וכתוצאה מכך גם של הקנסות והעיצומים.